<h1>סמ"ג לאוין סימן קפ"א</h1>
<h2>דף קי:</h2>
הזהירה תורה בפרשת קדושים (ויקרא י"ט י"ג) לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר, מפרש בפרק המקבל שזהו שכיר יום, שגובה כל הלילה שאחר יום השכירות, ועל שכיר לילה הזהיר בפרשת כי תצא (דברים כ"ד י"ד—ט"ו) לא תעשוק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך ביומו תתן שכרו, זה שכיר לילה שגובה כל היום שאחר ליל השכירות, ושכיר שעות של יום גובה כל היום ושכיר שעות של לילה גובה כל הלילה וכל היום דקיימא לן כשמואל בדיני שמפרש כן (קי"א א') (ע"פ יראים סי' קכ"ו) ושכיר חדש שכיר שנה יצא ביום גובה כל היום יצא בלילה גובה כל הלילה וכל היום (ב"מ שם). כל הכובש שכר שכיר כאילו [הוא] נוטל נשמתו ממנו שנאמר ואליו הוא נושא את נפשו, ועובר בארבע אזהרות ועשה משום לא תעשוק ומשום לא תגזול ומשום לא תלין פעולת שכיר ומשום לא תבא עליו השמש ומשום ביומו תתן שכרו (רמב"ם שכירות פי"א הל' ב'), וגר תושב יש בו משום ביומו תתן שכרו ואם איחרו אינו עובר בלא תעשה (שם הל' א'), תניא (שם) ממשמע שנאמר לא תלין פעולת שכיר איני יודע עד בקר מה ת"ל עד בקר מלמד שאינו עובר אלא עד בקר ראשון בלבד מכאן ואילך עובר בלאו של דבריהם (משלי ג' כ"ח) אל תאמר לרעך לך ושוב. שנינו שם אחד שכר אדם ובהמה וכלים יש בהן משום ביומו תתן שכרו ומשום לא תלין שנאמר בארצך כל אשר בארצך כך מפרש בגמרא (קי"א ב'), ואף על פי שזה המקרא אינו מדבר בשכיר לילה מכל מקום שכיר לילה לומד שם בגזירה שוה שכיר שכיר, ובתורת כהנים תניא (קדושים פרשתא ב' ה"ט) אין לי אלא שכר האדם שכר הבהמה וכלים וקרקעות מניין תלמוד לומר לא תלין פעולת שכיר פעולת כל דבר במשמע (ע"פ יראים שם).
<h2>דף קיב.</h2>
לא תבעו או אין לו במה לפרוע או המחהו אצל החנוני ואצל שלחני דורש שם מלא תלין פעולת שכיר אתך שאינו עובר בלאו. והלכתא כרבה שאומר שם שאם לא פרעו החנווני שחוזר הפועל על הבעל הבית וכן פסק רב אלפס (ס"ח א') ורב מתתיה גאון, דדיוק המשנה כמותו ואינו עובר מיעבר הוא דלא עבר הא מהדר מצי הדר, ומה שאומר בירושלמי (שבועות פ"ז ה"ה) העמיד בעל הבית פועלים אצל השלחני אין להן אצל הבעל הבית כלום ההיא כרב ששת ואנן כרבה קיימא לן כל זה (כן) פירוש רב אלפס.
נתן טליתו לאומן וגמרו והודיעו אפילו איחרו עשרה ימים כל זמן שהכלי ביד האומן אינו עובר עליו, נתנה לו בחצי היום כיון ששקעה עליו החמה עובר משום בל תלין שהקבלנות כשכירות הוא וחייב ליתן לו בזמנו (רמב"ם שכירות פי"א הל' ג') וכן מסיק רב ששת.
